|
2.12.97
עט מוזהב מתגלגל על השולחן.
סכין הגיליוטינה משייף את האויר.
מחרשה מחישה את זחילתה בין התלמים
לעברך כמו חבורת כלבים ערפיליים
התרים אחר בשר טרי באויר הקריר.
האורלוגין העתיק מתקתק מעל ראשך.
כלב נובח מתוך מצחך.
התרנגולים בחוץ עוד ישנים.
|
|
|
זה שאני כותב את
הסלוגנים הכי
שנונים,
הכי מצחיקים
הכי נוקבים
הכי מקוריים
הכי פילוסופיים
הכי איכותיים
והכי טובים,
זה עושה אותי
ליוצר נערץ בבמה
או שבעצם איש לא
מכיר אותי?
יגאל עמיר,
מגלומן מיתמם,
לא מבין מה
רוצים ממנו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.