היא הלכה על קצות האצבעות
אך הרעש לא נפסק
היא החליטה החלטות קשות
ומאז הכול נמחק
הרצון מול היכולת לא החזיק מעמד
האומץ מול הפחד רק נמשך וירד
ומלמעלה טס מטוס, בשעת בין ערביים,
והיא ממש כמוהו, עפה בשמיים.
געגוע שנמשך, ועוצר את חוש הזמן
ומין כעס לא מובן
לא לכאן ולא לכאן,
בעוצמה שלא נראתה עוד לעולם,
עומד בין כולם
והמטוס למעלה טס,
לא נמאס?
לא נמאס |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.