|
26.1.96
העולם שלי הוא עולם השדים
והרוחות הקטנות שלוחשות לך בלילה
שעוד נכון לך עתיד מזהיר
אי-שם בשמי הלילה
הכחולים כמו בסרט ילדים
על ארצות אף-פעם השוכנות רק בספרים
העולם שלי הוא עולם השדים
שבלילה קסום אחד עוד ינחתו על אדן חלוני
וינגנו לי מנגינת כינור קרובה ועצובה
וינגנו את שמי הלילה הכחולים
אז ייפתחו ואעלה למעלה ואראה את אלוהים
שעדיין מרחף לו שם מעל לעננים
כולו מחייך ומלטף ומשגיח ומשכיח את הכל
ומענג את החושים
אז אחיה בכל איי הים שלא ראיתי
ובכל הארצות הבדויות ביותר
אהיה כל מי שאף פעם לא הייתי
אהיה אני ואהיה אחר
ולא אהיה דבר בעצם
או אחזור להיות דוור, נגר, סנדלר,
נער מלאכות בסמטה קודרת
בלונדון של מאדאם טוסו של קווין ויקטוריה, אלמוני
אשב לאור פנס רחוב כחול, "טן פניז, סר!",
ואיזה שיכור זקן ידקור אותי.
|
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.