לא פחות מ40 אלף דולר,צעק תום ,אתה לא סוגר איתו על פחות מ40
אלף דולר, זה ברור? תום לא חיכה לתשובה וסגר בעצבנות את
ה"נוקיה" החדיש. סססאמק הוא אמר לחופית שישבה לידו למרגלות
ארמון החול שהם בנו עד לפני כמה דקות, ידעתי שאסור לעשות איתו
עסקים! עזוב אותך חופית אחזה בידו,בוא,בוא נלך להתנדנד בנדנדה
החדשה.
תום הוא בן 5 וחצי הוא בן זקונים למשפחה בת חמישה נפשות, שני
הורים- אורי וירדנה שעובדים בתור רואי חשבון, אח בן 13 שקוראים
לו רועי והוא חזר בתשובה ולומד בישיבה ועוד אחות הילה שהיא בת
11 ועובדת בתור זונה,אבא אורי לא כ"כ מרוצה , הוא אומר שאמנם
כל עבודה מכבדת את בעליה אבל אולי היא יכולה למצות גם כישורים
אחרים שהיא ניחנה בהם, בהתחלה הילה קצת נעלבה אבל עכשיו היא
כבר התרגלה וזה לא ממש מזיז לה, בכל אופן היא מביאה הרבה כסף
הביתה ולכן בסופו של דבר כולם מרוצים.
לתום בגן יש חבורה,הוא המנהיג ולכן הם נקראים החבורה של תום,
על החבורה נמנים: תום-המנהיג . חופית-החברה של תום. דורון-החבר
הכי טוב של תום ואיש סודו. דנה פיק היפה-הילדה הכי יפה בכיתה
וגם הבת של צביקה פיק(יש שמועות שדורון מאוהב בה אבל זה לא
סגור). וגם דודי-האיש למשימות מיוחדות(נרחיב על כך בהמשך).
לתום גם יש חברת סטארט-אפ ולגלגל מיליוני דולרים ביום זה דבר
שבשיגרה בשבילו.
לאחרונה תום מרגיש שאיו משמעות לחיים, בתחילה הוא שיתף בזה רק
את חופית שבתבונתה הרבה הבינה שחסר לו ריגושים, היא חשבה להציע
לו שישכבו אבל אז היא נזכרה שהיא רוצה להשאר בתולה עד החתונה
אז היא הציעה לו לשתף בבעיה את כל החבורה, תום הסכים וכשהם
נפגשו בערב ללגו ונרגילה הוא העלה את הבעיה, דנה הציעה שהם
יסעו לסופשבוע בגילה, דורון חשב על סובארו פורסטר חדשה שתצית
את הדימיון ודודי הציע לבנות בית על העץ. לא אמר תום "אני רוצה
משהו עמוק ,אני מרגיש שאני לא מתעמק" החבורה דממה ,חמור לא נער
ועוף לא צייץ ושניה לפני שהם התפזרו נבוכים וחסרי אונים לביתם
, יצאה בת קול מהשמיים והכריזה" לכו ל"האומן17" ביום שישי
בערב"...
יום שישי בערב ב"האומן 17" אורות ניאון מרצדים מעל ההמון
המשולהב, מלא כוסיות מפזזות בלבוש מינימלי והאלכוהול נשפך
כמים, כשתום נכנס עם החבורה שלו הוא מייד זיהה כמה סלבריטאים
כמו ראובן לובלין ורובי ריבלין וכן כמה אנשים שהוא עשה איתם
עסקים חובקי עולם, הוא ניגש למי שצריך,החליף כמה מילות נימוסים
והתחיל לרקוד עם חופית, בזוית העין הוא קלט את יעל בר זוהר
רוקדת עם אגס על הראש, אבל לפני שהוא הספיק להתמקד בעניין הוא
הופתע לראות את הלל הזקן מחליק צאפחות עם סהר זנגלביץ ,מקום
ראשון בתחרות די גיי "העיר" "מי כאן הלל? מי כאן הלל?" שאל
אומן הטכנו וההאוס, "הנני כאן בני" ענה התנא הידוע, הלל, למה
יש לך עינים גדולות כ"כ" תמה סהר "כדי לראות אותך אחי ואגב אתה
מוזמן ללמוד את התורה על רגל אחת, השיב הלל, "והלל, המשיך
הבטחת הדור הצעיר להציק, מדוע יש לך אוזניים גדולות כ"כ?" "כדי
לשמוע אותך בני, ענה גדול הדור" "הלואי ולא ירבו כמותך בישראל"
הטיח לפתע סהר "מדוע ,בני" הלל לא איבד את שלוות רוחו, "כי
אני ומיכל נדל התערבנו אם אני יצליח להרגיז אותך ובגללך הפסדתי
שני סיבובים של טקילה".
בעוד הם מדברים, הזדעזע האולם, האורות כבו והתקרה רעדה כמו
עריסה של תינוק עד שבסוף התמוטטה, צלחת ענקית בצורת משושה נחתה
באמצע האולם ומהצלחת יצאו המוני יוסי שרידים קטנים ,הם היו
בגובה חצי מטר האחד , ומעל כל אחד מהם ריחפו משני הצדדים שישה
כרובים לאחד, היתה להם עוד בעיה והיא שכל המילים שהם ידעו לדבר
הסתכמו ב"אני סבור", אחד מהיוסי שרידים התקרב לתום ושאל אותו
בחביבות: "אני סבור?" תום הסמיק ולא ידע מה לענות, עד שלפתע
היוסי שריד חיבק אותו ,המצח שלו גבה וגבה והמשקפיים שלו נעשו
יותר ויותר עגולות,תום הרגיש שהוא ממריא ,ראשו נהיה סחרחר והוא
איבד תחושה ברגליים, הוא חש שהוא עף...
תום נפל ונחבט קרקע בחבטה עמומה, הוא פקח את העיניים ושמע שירה
חרישית: "השמש תדום בין עזה לרפיהההח / ירח ילבין על פסגת
החרמווווון / פרחים בקנה ובנות בצריההח / ישובו לעיר חיילים
בהמווון..." הוא הסב את מבטו וראה ששחקני מכבי חיפה יושבים על
החול שלובי ידיים ושרים את השיר, בצד תום הבחין בקטן ואוואט
מכינים פיתות עם חומוס לכולם ולידם שקעו קייסי ורוסו בדיון
מעמיק על עתיד בני הישיבות בצה"ל לעומת שילוב בנות ביחידות
הקרביות.
תום חלץ את נעליו והתקרב יחף לעבר הים, השמיים היו זרועי
כוכבים והירח הבהיק בלובנו, מים כיסו את רגליו היחפות והוא חש
מחנק בגרון, הגלים הגבוהים התנפצו והשאירו שובל לבן ומלכותי
שנראה לו כמו הינומה של כלה ביום חתונתה,כאשר הדמעות החלו
לזלוג,הוא הבין, הוא הבין שהאושר הזה רובו ככולו אשליה . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.