לפעמים אני יושב עם עצמי
סופר את מניין הימים
מחשב אחת לאחת
לאן הלכו השנים
אנשים, מקומות, רגעים
לפעמים, ככה רק לרגע
אני מוציא את הראש מהקונכיה שלי
מציץ מסביב ושוקע שוב לתוך עולמי
ולפעמים, ממש לעיתים רחוקות
אני מושיט יד החוצה
לגעת בחלומות
מושיט יד לאנשים שחולפים
ללא כותרת מחוץ לחלוני
תופס חלקיקים של זכרונות
שבבים של חלומות
אך שום דבר ממשי
לא נשאר דבוק לכף ידי
לפעמים אני יושב איתך
סתם כך, מביטים בשקיעה, בשחפים
לפעמים אני מושיט יד ללטף אותך
לחבק
אך שום דבר ממשי לא נשאר דבוק לכף ידי
רק חלקיקים של זכרונות
ושבבים של חלומות |
