|
החושך ירד על העיר.
האנשים כבר היו בבתיהם.
אף אחד לא נשאר בחוץ אחרי שקיעת השמש.
צל חלף על פני העיר. אפל יותר מהחשכה העמוקה ביותר.
איש לא שמע או ראה אותו. אך הכל חשו בבואו, כמו בכל לילה מאז
ומעולם.
ילדים סבלו מסיוטים. מבוגרים לא יכלו להרדם. קשישים ישבו
במיטותיהם ומילמלו דברי תפילה שהיו אמורים להגן עליהם מפני
הצל.
אך זה לא עזר. שוב נבחר הקורבן. אישה צעירה, בשנות ה20 לחייה.
אלו שהכירו אותה הרגישו לאחרונה באי נעימות משהייה עימה. זה
היה הסימן. כאשר הטובים הופכים לבלתי נסבלים. אך הם שיערו שיש
לה עוד זמן! לפחות כמה חודשים או שבועות! אף אחד לא ניחש
שבלילה ההוא, האישה האדמונית תבחר.
הצל בחר בה כקורבן. קורבן מהעיר אשר חיה באפלה. |
|
|
איך שהפצצנו את
עזה, גמרתי לשלי
בפה. ממש ביחד.
הרגשתי שאני ממש
פטריוט.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.