הייתי פעם בלשכת התעסוקה
חיכיתי בתור יותר משעה
היה חם ודביק ולי איש לא שעה
הייתי פעם בלשכת התעסוקה.
אישה מיוזעת דרכה על רגלי
עקפו אותי שוב וזה לא בגללי
התחלתי לרעוד וזה לא הרגלי
אישה מיוזעת דרכה על רגלי
נכנסתי לחדר, הפגנתי איפוק
הפקידה הפטירה: "שם ועיסוק?"
עניתי לה: "גיא" ו"חייל משוחרר"
איפה החרוז? שאלה בסיפוק.
אמרה לי לבוא בכל יום ראשון
לחתום אבטלה, הו איזה אסון
למצוא עבודה - קשה כמו בטון
אמרה לי לבוא בכל יום ראשון
הבנתי ת'רמז, חיפשתי מטוס
עכשיו באוסטרליה - תראו איזה שוס
עובד נהנה ואין פה שום loss
הבנתי ת'רמז, חיפשתי מטוס.
מוסר ההשכל מובנה וברור
גם הרצל מובטל היה סוגר ת'סיפור
אפשר לעזוב - זה יביא לשיפור
מוסר ההשכל מובנה וברור.
בהצלחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.