אלה אלון / קור |
נשארתי מחוץ לחום
קור קמאי כאן
איני זוכרת אבל התחושה
הזו מוכרת
גם שמיכה לא תעזור
גם מגע
זה בגלל שהתנועות שלי
קפוצות מדי, פונות החוצה
לגרש את הזרים
חשופות וחושפות -
זו אלימות
שלי, כלפי עצמי
רעש בחוץ
ברגע זה הרעש בפנים
תינוק זקוק להגנה
אוסף תאים לא גמור
אנו נאספות מולו
מי שתצליח לטפל
תוכל לקחת חלק בעולם
המתהווה, המוגן,
הנשי הזה
הכל כך נשי הזה
מה עשיתי שהוגליתי כך
להיות מבוגר זה להיות
גמור. עד הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|