כאן אנחנו זוקפים קומה.
ילדי האוטובוסים,
נערי הרכבות.
במקום הזה נישיר מבט,
אנחנו אנשי האוטוסטרדות,
זחלי הכרמלית.
כאן נכתוב בענק על הקיר:
"בפיצוץ הבא את גופותינו נותיר"
אנחנו צללי הדרך,
גמדי החצץ,
נידונים לשאוף לנצח את אבק הדרכים.
אסירי מוניות השירות.
תסתכלו עלינו מתוך הג'יפים הממוזגים שלכם,
נמסים בארץ הקופחת.
תצחקו עלינו מהרולס רויס שלכם
נדחקים בין גברת עם סלים
לשני אברכים.
אבל לא נוותר,
נמשיך לנוע,
לא שנה
לא שבוע
ובסוף נכנס אל המטבח
צמאים
ונתנשף |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.