|
קר ו
המאהל טיפה בודד
למרות ש
הוא אף פעם לא לבד
ולא ישן לעולם
אם תנשקי אותי עכשיו
זה יהיה נחמד
מישהו כתב
"לאן הלכת
מוזת הכתיבה שלי?"
לאן באמת?
גולדברג זך וולך
מתפזרים לי עם שברי חרוזים
כמו צללים של חלום
בין האפודים
המחסניות והמא"ג. |
|
|
"אז כשהוא נפל
לבור, והשתמש
בקרש של הבדיחה
כדי לצאת, זה
היה השיא של
הספר"
(מתוך "דברים
שאסור בשום
אופן לכתוב
בבגרות בספרות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.