מעיין מרגלית / אתה... |
הייתי אחת כשפרצת אלי
בעינייך, בידייך, בשפתיך-
המכוסות
מסכת חשיבות של כלום.
הייתי אחרת
כשליטפת אותי וקרעת
פיסות של רצון
מעבר לכוחותיי.
שנאתי אותך.
אהבתי אותך ואם תצעק
אחזור.
ועכשיו טיפות של
עצב
חותכות בלחיי
נחלי געגוע לאחרת
שהייתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|