ב. מנדי / סיום |
בתוך פנטזיה שנקראת אני,
אתה נועל את עצמך וממאן לצאת.
לצאת אל האשה שאיתך,
לצאת אל החיים שאין לי בהם חלק.
זו כמיהה לריגוש שמזמן לא חשת,
לחיים שבהם לא בחרת,
לטוהר שמעולם לא היה בך.
רצון לילדה אחרת,
לאוזן קשבת,
ליד מחבקת,
ורגל מפושקת.
לא עוד!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|