["הוי. זה נורא להיות חכם כשאין
תועלת בדבר. ידעתי זאת היטב
ואלמלא שכחתי לא הייתי בא."
אדיפוס המלך, 316 - 318]
עם שחר חמושים בקנאות לוהטת
ניכנס אל הערים המופלאות
וחכלילי עיניים נחכה לאות
לרוח הגדולה או לדממה רוטטת
שתצטלצל בלב
שתתחנן לתת את
מה שעוד נותר, ואז לא עוד לתהות
איך רק משאת הנפש יכולה להיות
צרופה וטהורה
פלאית ומפויטת
אך במפגש הזה המיית הלב מושחתת
ללא בדל שיכחה,
ואין לאן לנהות
רק עוד להשתבש
רק שוב ושוב לראות
את כל הווייתנו מטה ומתמוטטת
ואיש לחברו אילם מלהכחיש
ואיש-איש לעצמו ילאט: אתה האיש!
=====================================
[שתי שורות הפתיחה - בעקבות ארתור רמבו]
|