"אוף, השיער שלי כל-כך שמנוני ומגעיל," היא אמרה דרך אגב בשיחה
בטלפון עם ידידתה הקרובה. "תגידי, איך זה שהשיער שלך נראה תמיד
כל-כך טוב?"
"אוי, את מגזימה ליאור, באמת, יש לך שיער נהדר."
"ליאת אל תתחילי איתי אפילו בטיול למדבר השיער שלך נשאר מבריק,
ושלי היה נאחסי כזה. באיזה שמפו את משתמשת?"
"מה, פאנטן פרו ווי. למה, באיזה את?"
"לא משנה. פאנטן הא? מה את אומרת, כדאי לי לעבור שמפו?"
"בטח, אני לא יודע אם זה ישפר כל-כך את העניין, כי שיער שלך
באמת בסדר גמור, אבל שווה לנסות."
"טוב, אני חייבת ללכת, ביי."
"ביי ליאור, נתראה."
אותו יום היה יום הקניות השבועי, וליאור ניצלה את ההזדמנות
וקנתה בקבוק שמפו ובקבוק קונדישינר לנסיון. היא חזרה הביתה,
ובערב התקלחה וחפפה עם השמפו החדש. בפרסומות בערוץ 2 הם אמרו
"שיער מבריק ומלא חיים תוך 14 יום". נו טוב, חשבה לה ליאור
מול המראה, מסתרקת ומקללת כהרגלה את הקשרים, עוד 13 יום
ונראה.
במשך השבוע הבא השיער החל באמת להראות השתפרות. היו בו פחות
קשרים, הוא הבריק וגלש בצורה שלא עשה מעולם, וליאור חשבה לעצמה
שאם אחרי שבוע זאת הייתה התוצאה, אז מעניין מה תהיה התוצאה
אחרי שבועיים. היא התקשרה לחברתה ליאת להודות לה.
"ליאת? היי, מה נשמע?"
"ליאור? אין לי זמן לדבר, אני רצה לספר. נתראה כבר אחר-כך?"
"לספר? את מסתפרת?"
"כן, אני רוצה לישר כמה קצוות. מה רצית?"
"אה, רק רציתי להגיד לך תודה על הטיפ עם השמפו, השיער שלי נראה
יופי עכשיו."
"יופי, אבל אני ממש צריכה ללכת. ביי."
עבר עוד שבוע, וליאור הרגישה איך מיום ליום השיער שלה הופך
להיות יותר ויותר חלק, מבריק, ונעים יותר למגע. 40 הדקות
היומיות שהיא הייתה מבלה מול המראה בנסיון לפתוח קשרים
הצטמצמו, עד שנעלמו, ולמחרת ימלאו 14 יום להחלטתה לעבור שמפו.
למחרת ליאור יצאה מהמקלחת, והלכה להתקשר לליאת שמשום מה לא
ראתה אותה מאז שיחתן האחרונה והחפוזה בטלפון. היא עמדה לסרק את
השיער אבל הוא כמו הסתדר מעצמו. ליאור חייכה מול המראה. "כל
הכבור לשמפו הזה. פשוט אדיר. זה בערך הדבר הראשון שהפרסומת שלו
באמת נכונה." ליאור הלכה להתקשר לליאת, לשאול אותה מה קורה,
ובדרך היא הדליקה את הטלוויזה. שניה לפני שהרימה את הטלפון
נשמע צלצול, וליאור שמעה את ליאת מהצד השני של הקו.
"ליאת, יו, כמה זמן לא דיברנו, מה נשמע?"
"ליאור, אין לי זמן, את חייבת להפסיק להשתמש בשמפו תבטיחי לי
שלא תחפפי יותר עם פטנאן"
"ליאת מה נכנס בך? השיער שלי נראה נהדר, ואני לא עומדת לוותר
עליו. מה קרה?"
הקול מהצד השני נשמע ממש מלא אימה. "ליאור, כמה זמן את כבר
משתמשת בשמפו?"
"אהה, היום בדיוק שבועיים למה?"
"ליאור, תבטיחי לי שלא תשתמשי בשמפו היום"
"כבר התקלחתי. מה נכנס בך הא?"
"כבר חפפת?"
"כן, למה?"
"אני לא יכולה לדבר," הקול של ליאת נשמע חנוק יותר ויותר, "הוא
לא נותן לי."
"מי לא נותן לך? ליאת מה קורה?"
"את לא מבינה, כבר מאוחר מדי. גם לך כבר מאוחר מד..."
טוווווו.
השיחה נותקה, וליאור נשארה עם הרגשה לא ברורה של אי נוחות.
'מה לעזאזל נכנס בה?' היא חשבה לעצמה. 'טוב, אם היא כל-כך
לחוצה אולי באמת כדאי שאני אפסיק עם השמפו'.
"הו לא את לא." נשמע קול.
"מי זה?" ליאור הסתובבה בפחד, אבל החדר היה ריק.
"את לא תפסיקי להשתמש, בדיוק כמו שליאת לא הלכה לספר.
"מי זה?" הפעם באימה.
באותו רגע הופיע שוב הפרסומת של פאנטן על המרקע.
"תוך 14 יום שיערך יהפוך למבריק ומלא חיים"
"לא יכול להיות" צרחה ליאור.
"תתפלאי" אמר השיער היפה, הגולש, המבריק. והמלא חיים. |