באמת שאנחנו חברות טובות
אחת לשניה את הכל מספרות
יום יום מתראות,
את כל הסודות לשניה מגלות.
הכי אוהבות ללכת ביחד לקניות
וכסף אף פעם אין בעיה להלוות,
סרטים קיטשיים ביחד רואות
ועל בנים תמיד מרכלות.
כשצריך עצות אין בעיה אליה לפנות
והיא תמיד תקבל אותי בזרועות פתוחות.
וכשעצוב לי בגלל משהו רע שקרה
תמיד היא מחבקת ואומרת שזה לא כל כך נורא.
רק לפעמים היא נכנסת לי יותר מדי לחיים
ואני מנסה להסביר לה שזה לא כל כך נעים...
נותנת לה רמזים,
מזעיפה פנים,
אבל היא כנראה לא בעניינים.
ואז אנחנו מתחילות לריב ולשחק את המשחק
ההוא, שדורש לתפוס ממנה כמה שיותר מרחק.
אני כועסת ומוציאה עליה את העצבים,
ומאשימה אותה על זה שהחיים שלי בגללה דפוקים.
ולפעמים בא לי לקבור את עצמי באדמה,
על זה שיש לי כזאת... אמא... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.