תאכלי לאט. לאט, אני אומרת לך, כמו שאוכלים תינוקות. לאט כמו
שבוודאי אוכל צב. תאכלי לאט ותרגישי כל פירור היטב בפה, היטב
תרגישי כל פירור, עד אשר תבוא הבחילה ותגאל את הכל. תקיאי,
תקיאי עכשיו. אבל תקיאי באלגנטיות, שלא ישמעו. בשקט בשקט, בשקט
זה טוב. ילדה טובה אוכלת הכל ואומרת תודה ושהיה טעים, ואחר כך
ניגשת בקלילות לשירותים ובאלגנטיות מונעת מעצמה להשמין. את
ירשת את הגנים מהאיש הלא נכון, היית צריכה לרשת אותם מאמא שלך,
טיפשה. אפילו בבטן היית טיפשה, אפילו בתור ביצית. נו, תקיאי,
טיפשה, מה כ"כ קשה בזה? פשוט עומדים מול האסלה קצת בכיפוף,
מכניסים אצבע אחת או שתיים לגרון, והכל יוצא. נו! פעם זה היה
יוצא לך טבעי, אפילו לא היית צריכה להשתמש באצבעות. את מחלידה.
שכחת את כל הטריקים כבר, נכון? תודי, שכחת הכל. שכחת מה זה
להיות רזה, איזה כיף זה, איזו תחושה עילאית מרגישים אחרי סירוב
לעוגה, איזה היי מרגישים אחרי צום, את הרגשת הקתרזיס אחרי הקאה
טובה, שכחת איך זה להיכנס למידה 38,36,34, מה זה כשהזרועות לא
שמנות כמו של דובון והבטן לא רופסת כמו אצל גבר בגיל העמידה.
את שכחת הכל, ואת כבר לא מסוגלת. מה כבר ביקשתי? קצת משמעת
עצמית? כנראה שזה יותר מידי בשבילך, נכון? עוד ביסלי, עוד
שוקולד, עוד קוראסון, עוד הפוך- זה שווה? השוקולד הזה יעזור לך
כשתלכי לקנות בגדים, ותגלי שהכל נוצר לכוסיות? לא, נכון? יופי,
אז אל תאכלי אותו! תחשבי קצת, סוף מעשה במחשבה תחילה. תהיי
חכמה, לא אימפולסיבית. תהיי קלה, לא כבדה, שמנה ומגושמת.

תחשבי כמה אנשים יאהבו אותך אם תהיי רזה- המשפחה שלך, החברות
שלך, בנים. את יודעת כמה מתסכל זה לצאת עם מישהי רזה, ולגלות
שעד כמה שהשקעת בבגדים, באיפור, בשיער- איתה יתחילו, פשוט כי
היא רזה, ואיתך לא. ולא משנה עד כמה חייכנית תהיי, וכמה מצחיקה
- מצחיקה זה טוב לשמנות. חוכמה זה תירוץ לפמיניסטיות מיואשות
במשקל 100 קילו. ואת, את מתקרבת לשם, הנה- כבר עברת את ה-60.
פשוט עצוב, פאתטי ממש בגובה שלך. את לא יכולה להרשות לעצמך
להיות קילו אחד מעל 48, וגם זו הגזמה. 20 קילו את צריכה
להוריד, קצת פחות בירכיים, פחות בבטן, פחות ידיים. כמו בפרסומת
הזאת, "תורידי קצת מעצמך, זה יעשה לך רק טוב". את שומעת? אפילו
בפירסומות יודעים מה את צריכה. מספיק. נגמרו התירוצים. לא ממחר
דיאטה, מהיום דיאטה. וספורט גם, תעשי כושר. תרוצי עד שתיפלי,
תלכי המון המון לשום מקום, מצידי תרימי משקולות. דיאטה בשבילך
עכשיו זה צורך קיומי כמו חמצן. תשתי יותר מים ותאכלי פחות
אוכל, בערך 3/4 פחות. עד 800 קלוריות, הבנת? וששום דבר שומני
מגעיל ומטמא יכנס אל הגוף שלך, את צריכה להיות טהורה, טהורה
ויפה.

תראי, אם תשמעי לי, כל החלומות שלך יתגשמו, את הרי יודעת כמה
עולה הביטחון העצמי שלך ככל שמחוג המשקל יורד, נכון? מוציאים
יותר ממה שמכניסים, זה העיקרון המנצח. הרבה ספורט, הרבה מים,
הרבה ריצות לשירותים, מעט אוכל, רק ככה מנצחים. ואם תפתחי כזו
מסוגלות עצמית, זה ישליך על כל התחומים בחיים שלך - כתיבה,
שירה, חברויות, אהבה- הכל. אל תקשיבי לאנשים שמתעקשים שאת לא
שמנה, שאומרים לך שזו לא הדרך הנכונה, שאומרים שאת עושה טעות-
הם משקרים, כולם משקרים. אף אחד לא אוהב אותך באמת, רק אני.
כולם זמניים ואני נצחית, תזכרי את זה בפעם הבאה שתהיי רעבה.
רעב הוא רק מנגנון ואפשר לתכנת אותו, ניתן לנצח את השיטה, וזה
אפילו די פשוט - את הרי יודעת כבר, היית בסרט הזה. אל תקשיבי
לאנשים שמקשקשים איתך על בעיות אכילה, על הפרעות נפשיות - הם
לא מבינים דבר, הם לא יעשו בשבילך כלום, רק אני. את לא מכורה
לשליטה, את פשוט מכוונת את החיים שלך במקום שהם יכוונו אותך,
את שולטת בגוף שלך במקום שהוא ישלוט בך. כדאי גם להם להפגין
מעט אמביציות, נראה מי יצליח בחיים בסוף- את או הם. אין מקום
לשמנים בעולם הזה, ישנן תפיסות מעוותות אולי, אך כשאתה ברומא-
התנהג כרומאי, לא? שמנים הם דחויים, לא אהובים, לא יפים, לא
מאושרים. את, מגיע לך להיות מאושרת, להיות רזה ויפה ואת תקבלי
את זה. רק תעשי מה שאני אומרת לך, ויהיה לך הכל. קדימה, תקיאי,
תקיאי הכל, תהיי נקייה. את תהיי חזקה, את תהיי יפה, את תהיי
בסדר.

                                       

21/8/04