כולם אומרים שהם מבינים
אבל אף-אחד לא באמת מפנים
הם אומרים שהם מקשיבים
אבל בעצם הם סתם אנוכיים.
אף-אחד לא באמת מכיר ת'הרגשה
איך זה להיות תמיד הרשע
ואיך זה להיות תמיד העצוב
זה שהחיוך ברח לו כמו זבוב.
הם תמיד שואלים את אותה השאלה
ואתה עונה את אותה התשובה
תשובה כל-כך שיקרית, כל-כך שקופה
למה אף -אחד לא מבין אותה (את התשובה האמיתית)?
בדרך כלל ההרגשה היא כל כך רעה
שפשוט בא לך, פשוט בא לך לסיים איתה
לסיים עם הכל,
מה אכפת לך, ככה אתה לא תסבול.
אף -אחד לא באמת מכיר ת'הרגשה
איך זה להיות תמיד הבודד
ואיך זה להיות תמיד הנודד
זה שלעולם לא יחזור לחייך.
אבל אסור להפסיק לחשוב על הדבר החשוב מכל
מה שמשאיר חיים בשעון החול
יש לעשות הכל
העיקר שיהיה לך בשביל מי לסבול.
השיר הזה נכתב על נייר רטוב מדמעות |
