דוד בכר / מעיין |
את לי הפעם הראשונה בכל מובן
את לי אור היום בדרך מכל חלום,
חלום טוב חלום שלום.
את לי מרכבה עם כנפיים
וסייח אציל הנישא בשמים
ובחוצות העיר,
ובטרם סוף את לבי לדרור
משאיר.
את לי דור שכמעט והחמצתי,
שער וכותל, מקדש ומזבח,
מעשרות לרגלייך וקטורות לאפייך
אניח ואצית.
כל עוד נשמתי באפי ורוחי
בגופי ואף בבשרי אח'...
כאב אצעק,
עד יכלתי להסוך לתוך גופך את
שמן רוחי ונפשי
ובכך מעבדות אותי
שחררי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|