|
השמש נאספת מחלוני למצולות
ואני, אל הראי אני בא
וכל הגנותיי מתכנסות
אצל צידו השחור
בצל המדוכה הקרירה
עצל מרבצן שמה.
לבזוז חדר ריק באו,
לבזוז חדר ריק.
השחר העולה בחלוני נערם
אורו חידודין חידודין
ואני, אל ארגז החול אני בא
בילדותי שיחקתי בו רך
במיטב שנותיי
בו שחקו בניי. והוא -
כבר הוא לוטשיניים
לאכלני עורבים,
עורבים שחורים.
עד כאן אני. ואתם -
בבוא יומי ללכת
מכאן ומשם
בואו עטויי כפפות גסות
(עור של למה הולם מאוד)
להסיר את השיר הזה
מעל עץ הגרדום
אשר נטעתם בחצרי.
|
|
|
סיפור מרגש של
אדם שניצל בזכות
הגורו יאיא:
המצב היה קשה
בעסק. כמעט
חשבתי לסגור את
"אדולף יעקובסון
ובניו שטיחים."
גורו יאיא בא
אלי. ישב איתי.
כיבד אותי. אמר
לי "שמע, לשם
שלך יש
אסוציאציות
שליליות. אולי
תשנה אותו?"
ובאמת, מאז
ששיניתי את השם
לאדולף
אהרוניסקי -
העסקים פורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.