במעיין הצצה של כדרך אגב
ועיניי נצרבו כמו מחום השרב
כשראיתי אותה בשער של זהב
מהלכת עם כלב, יפה ותמירת-גב.
לו הייתי אני אותה רצועה אדומה
שסגרה היא בחוזקה בתוך כף ידה,
כמו הכלב לו נתנה אמונים
והיה לה הוא הטוב בידידים .
אשרי קרני השמש החלשות של הסתיו
שחיממו אט-אט פניה והאירום גוון צהבהב
אם יכולתי אני להיות אותה שמש
ולשלוח אליה קרני אהבה
כמו אותה השמש השולחת קרניה
הייתי אני מחמם את ליבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|