[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לשכת גיוס תל השומר. בוקר.
"אז זהו?"
"כן."
"חיבוק ולהתראות?"
"בדיוק."
"למה אתה כל-כך קר? פעם אמרת שאתה אוהב אותי."
"ואת התעלמת ממני."
"אבל אני חשבתי שזה היה סתם..."
"את התעלמת ממני."
"בטח נשאר בך עוד משהו כלפי."
"כלום."
"מה כתבת פעם באחד השירים שלך? שהראת רק לי? חמישים דרכים לדעת
שאתה מאוהב..."
"אני אומר לך, זה היה, וזה נגמר. די. ובכלל לא כתבתי את זה
עליך."
"אני לא 'מעלה לך את לחץ הדם לארבע ספרות'?"
"אמרתי לך שלא."
"אתה לא 'מבין סוף סוף את כל השירים, הסיפורים, החלומות'
בגללי?"
"לא, אמרתי לך שזה היה, ונגמר."
"אתה כתבת את זה, לא אני. ומה, אני לא 'משתקת אותך בנגיעה'?"
"די, אמרתי לך שלא. פגענו מספיק אחד בשני."
"ירון, תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שאתה לא..."
"תסתכלי לי את בעיניים ותביני, זה לא לגביך, אמרתי מה שאמרתי,
וזהו. די. אני לא אוהב אותך. כל הדברים האלה זה סתם. אולי זה
הכל היה סתם."
שתיקה.
שתיקה.
"אז זהו."
"כן, שיהיה לך גיוס קל כמה שרק אפשר."
"ירון, אבל..."
"אני לא ודי"
הולכת, ממלמלת בקול רם, שאשמע. "למה בכלל חשבת שהיית מאוהב
בי?"
ואני ממלמל לעצמי, בשקט בשקט. "כי רק בשבילך אני יכול לשקר
ככה."

הולך.
שער לשכת גיוס תל השומר. בוקר, אבל מעונן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם תרצו אין זו
אגדה. ואם נרצה
שתהיה זו אגדה?





האחים גרים
מעבירים שכטות
עם ריאקציונרים
בשכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/10/00 1:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ירון אסא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה