8.7.04

וככה כבר אי-אפשר לחיות
כשכל הכאב והרוע אורבים לך מסביב,
ואת בסך-הכל ילדה קטנה
שאיבדה את התמימות שלה טרם זמנה,
והעולם אכזר אלייך, ילדה קטנה,
ופרחי הריקבון גדלים בשלל של צבעי כאב,
ולפרחי האושר כבר אין זכר
נבלו,
אולי עוד לעולם לא יגדלו...

את זועקת אל תוך הלילה השחור משחור,
בצעקה מפלחת לבבות,
צעקה שמפרה את כל הדממות,
זועקת מכאב,
אכולה מבפנים,
הרוסה מבחוץ,
ילדה קטנה - כבר לא כל-כך קטנה.

והפנים שטופות בדמעות,
והעיניים שלך נפוחות,
ואת עומדת על גג העולם,
מסתכלת מלמעלה על כולם,
שוטפת בדמעות את עצמך,
קופצת...
נגמרת!

התאבדות - בריחה שלך מהחיים,
מוות - בריחה של החיים ממך.