את כבר לא באה לפה יותר...
יש לי סימנים כחולים בידיים וסדקים בקיר.
אני יושבת במקלחת הרבה, לחשוב עלייך
עד שהעור שלי כולו מתקמט ואי אפשר לדרוך, כי כואב.
מיים קרים גורמים לי להרגיש חסרת אונים.
אין בכוחי אפילו להתחמם.
אין בי רצון לישון או לאכול או רצון בכלל...
דברים עוברים לנגד עיניי ואני נהדפת לעבר שמשה, לפנות להם
מקום.
הכל לידי, בכמעט, בכאילו, שום דבר לא באמת נוגע.
נשימות קרות מנקבות את ראותי,
ודי לי במסך ערפל אפור כדי להעלם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.