אורי דקס / שיר געגועים |
שלוש שנים, כבר לא זוכר תוי פנים.
אני שקט, המנגינה נמצאת בלב
יוצק תחושות לדף.
שיר געגועים למה שפעם.
לאבק לכוכבים ולילדה קטנה שמחכה.
את היית הכל ואת אישה עכשיו.
חצי שנה האדמה רועדת.
מפר את נדר השתיקה.
תבת ניגון סגורה אני נותן לך.
זהו שיר הלל לעצב.
נכתב מתוך חולות, אחרי הרבה לילות.
עכשיו אומר תודה ואת רואה אחרת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|