הוא עומד באמבטיה
שעון אל כיור
אחוז טלטלת שיכרון
אדים מכסים על פניו החיוורות
שחור עיניו נעטף
לחי נושקת רצפה
כבו האורות

טיפות נוצצות ניתזות
אל קירות האמבטיה
אוחזות בעקבי הדמיון
מחוגי השעון נטרפו
גוררים אחריהם את הלילה
ירח עולה בחלון


-"זה סוף המשחק" הוא לוחש בעיניו
מלטף את ראשו
מצקצק בשפתיו
"המלך נפל, המלכה האדימה
חילייך אינם מתקדמים עוד קדימה
רוחם את גופי נכנסה, העצימה
ואגדל"

-"רחמים, רחמים, חבקני אבי
הסר את עול חטאי מכתפי"
משפיל מבטו אל רגליים זקנות
עצובות,לבנות ועודן מדמות
שיקום ויצעד.