גליה מי / אתה |
על פיסת בד לבנה.
כמה שמכבסים אותך,
אתה עדין נשאר.
כמו קרציה,
המוצצת דם,
אתה מוצץ את מחשבתי.
יונק,
הכל.
לא מותיר דבר,
מלבדך.
שיר שנכתב מזמן, אבל בכל זאת החלטתי להעלות אותו...
אשמח לדעת את דעתכם לגביו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|