העיניים מרצדות,
הרגליים רוקדות,
הידיים מתופפות,
והשפתיים מחייכות.

צליל של צחוק נשמע,
אחריו עוד רבים,
מקהלה שלמה,
ללא ליווי ותווים.

גם את/ה קוראת יקר/ה
יכול/ה להצטרף,
אין צורך בהזמנה,
או בתשלום בכניסה.
הצחוק הוא בחינם,
ואיתו גם ההנאה,
הכניסה,
לכולם פתוחה!




עם כל כמות השירים הפסימיים, העצובים, הכאובים שיש בבמה (שאין
לי אגב שום דבר נגדם!! גם לי אישית קל יותר, כמו לרוב לכתוב
בזמן שכואב עצוב וכו'... ולא כאשר שמח...),
חשבתי להכריז על מהפכה:
בעד האופטמיות (-: