עומריקו בוטן סקי / דיונה |
אני ואת יושבים על דיונת חול קטנה השעה בין ערביים שחפים חגים מעל המים והים לוחש לנו בשפת גליו. אני יושב וראשך על רגלי מעביר את אצבעותיי בשיערך הרך הרטוב ואומר לעצמי כי הרגע הזה לא ישוב. ונראה כאילו הכל עומד מלכת וכי הטבע עצר מהלכיו ואת אשר על ליבי הים כבר לוחש בגליו. ובין שמיים וים על דיונת החול אומר ואתוודה כי אותך אוהב יותר מכל. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|