אני שונאת לנסוע בקו הזה. כבר פוצצו אותו פעמיים. והיום בדיוק
יש התראה על פיגועים. למה יצאתי מהבית? יכולתי להישאר בבית
במזגן ולישון. אני עייפה. לא בא לי למות היום. לא גילחתי
רגליים. וחוץ מזה שנורא חם.  הגופה שלי תתחיל להירקב לפני
שמישהו יספיק לאסוף את כולי. ואוו, כמה אנשים נוסעים היום
באוטובוס. זה לא יכול להיות טוב. והאישה ההיא בהריון. מסכנה.
והאיש הזה שם, עם המעיל. מעיל? למה שמישהו ילבש מעיל עכשיו?
אמצע אוגוסט עכשיו לעזאזל. הוא מחבל. הוא בטוח מחבל. תסתכלו
עליו, איך יכול להיות שהוא לא? יש לו מבט מוזר בעיניים. שרק לא
יראה שאני מתסכלת עליו, אוי לא, הוא ראה אותי. הוא מסתכל עליי.
רגע, למה הוא מחייך אליי? מחבלים לא מחייכים. הוא אנס. שיט,
אני לא רוצה שיאנסו אותי. אני צעירה לאללה. למה שמישהו ירצה
לאנוס אותי? אלא אם כן הוא פדופיל. מה, הוא פדופיל? הוא באמת
מסתכל על הילדה ההיא במבט משונה. כדאי לי להזהיר אותה. מסכנה,
יהרסו לה כל החיים בגלל שאיש חולה אחד לא יכול לשלוט בעצמו.
אני מרחמת עליה. גם עליו בעצם. זו לא אשמתו שהוא ככה. אולי
הייתה לו איזושהי טראומת ילדות?  אולי הרביצו לו? אוי, איש
מסכן.