פנינה אל / לאיטך |
ורקדנו עד עלות השחר
כזוג פרפרים שיכור
מסונוורים מכדור האש העולה
מהבדידות שנמוגה
פתע פתאום
והתמלאתי בניחוח אבקנייך
ינקתי שוב ושוב
מדבשך שעל שפתייך
ולא חדלתי עד אשר
נמלאת במרירות
ולאיטך
פרשת כנפיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|