פנינה אל / אלמוגים |
טבעה שוב ושוב בקצף הלבן
רחש העצים מן החורשה הסמוכה
גבר לאיטו על רחש המים
סירת נדודינו התנדנדה מצד לצד
כמחפשת מפלט מפני מרחב האופק
ואני שיוועתי אליך
לצלול אט אט בין גלים לעומק
להיות כמוך מיטלטלת
בין גאות לשפל
לחוש את המים סוגרים על נשימתי
ואולי שם למטה
בין גוויית אלמוגים צחה
וצדפים מצטנפים
אראה גם את פניך שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|