קול דממה דקה מפלח ליבנו, חד כתער,
קולכם שלכם, אחים שלנו.
קולכם הנרעד כלהבה דועכת, השקט כלחישת הרוח, מהול באפר.
אנחנו לא ניתן לקול הפעמונים הזה להעלם.
אנחנו נהיה בת-הקול שלכם, נזעק את זעקתכם.
יקירנו,הייו חזקים שם,באשר הנכם,
וגם אם אתם עכשיו לבד, אי-שם באיזה קבר שכוח-אל,
זכרו שאתם, אתם זה אנחנו,
ואנחנו חיים במדינת ישראל.
הוקרא בטקס בוורשה,
משלחת לפולין,
2004. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.