אורין ויינברג / לכל שיר יש שם |
לכל שמץ אוויר מאיץ המחנק,
לבת שנותרה בגפה, משתוממת
לעולל, שנרצח עוד בטרם ינק.
אזיל דמעה של מלח
וזו תשקה, תנביט את זרע אש התמיד,
שהרי דמעות הסוכר כבר נמסו
והמנטרה מנקבת לבב- "להשמיד".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|