|
שחפי הזיכרון
צורחים מעל ראשי
רואה אותם
דואים ברוח הקלה
מעל לים התעתוע
והם צורחים אליי:
"הקשב לשירתינו".
אני מקשיב
וגם חוזה בהם
לפעמים
צונחים לים
ושוב אינם שחפים
אלא ציפורים זרות
שמשקרות לי
במצח נחושה.
אני מנסה להקשיב
רק לשחפים
קורא להם
רואה אותם דואים אליי
ברוח הקלה
לפני שייעלמו
מאחורי צוקי המחשבה
אז אחפש אותם
על קו האופק
בתמהון. |
|
|
"לה! לה, לה
לה לה לה
לה
לה
לה! לה! לה
לה!!
לה,
לה."
קיילי מינו,
2001. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.