שבת ראשונה שיוצאים מהצבא
אין מלים לתאר ובכל זאת מצאתי כמה

אז...
בזריחה הכי יפה
לו רק הייתה המצלמה
מעל לטיולית הישנה
הזריחה הכי יפה
כשהמ"מ נשא דבריו
על עולם ותחלואיו
הזכיר אז כל העת,
את חובתינו הגדולה,
את ארצנו לשרת
ובזווית של עין שמאל
מעל לתל הכי גדול
הפציעה רעננה
מלוא תפארת החמה
שבאורה ובחומה התמלאתי נחמה.
כי בעוד שעתיים
או שלוש
אוכל לשים שם את הראש
בבית הרחוק
עם הניחוח המתוק
של חום ואהבה
של געגוע ושל צחוק.
וביום ראשון כשכבר חוזרים
והביתה מתגעגעים
אני נזכר למזלי, שעוד מעט,
כבר יום שישי...


שישי באוגוסט, באוטובוס מביסל"ש