|
הייתי במבנה דחוס האנשים הזה,
מחליק על מבטיהם כמו על הסרט הנע
במבוא שדה התעופה גאטוויק
(עם מי אסע, ולאן?)
כלל לא ניסיתי במכוון
להתקל בך במקרה;
בשום אופן לא תרתי
אחר עינייך בהמון
לא צעדתי סביב
בית הקפה האהוב עלייך;
הוא לא המה אדם -
לא נאלצתי להתקרב כדי
להיטיב לראות
אם את נוכחת
היה שם גו לא דקיק ולא זקוף
שלא נדמה לשלך
ולא הוליך אותי שולל
מספר חנויות נעליים
(רק עוד פעם אחת)
חסרה לי
לא לפגוש אותך
(רק עוד פעם אחת)
בהשראת: "תחנת רכבת"/ויסלבה שימבורסקה |
|
|
אתמול קרה לי
נס!
נכנסתי לחנות של
"כלי-זמר",
ברחוב יפו
בירושלים.
פצחתי בנגינה
סוערת על הפסנתר
כשלפתע החלו
צרחות הסטריות,
אנשים השתטחו על
הרצפה נמלטים
משברי זכוכיות
שהתנפצו לכל
עבר...
כמובן שגם אני
נשכבתי מיד על
הרצפה, וכך
ניצלתי בנס
מפיג..
רגע...
בעצם...
תשכחו מזה!!!!
גולדה נוכחת
לגלות שהיא לא
כשרונית במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.