שוב נוסע במסלול מוכר
מנתב לי את הדרך להרפתקאת שווא
שתיקח אותי גבוה ותחילה
ותרסק את גופתי בסיומה
שוב קורע את עצמי לעוד
ולוקח סיכונים וכבר ברור מראש
שהכל יהיה שונה, אבל דומה מאוד
אני מביט לתוך עיניים עצומות
ומלטף בכדי לנגוע, מנסה עכשיו לשקוע,
באותה אמת חיוורת, המחשבה אינה עוברת,
כבר שכחתי איך לשכוח ועכשיו כשיש קצת כוח
מנסה להיאחז באותו ציוד בלאי
רק עוד קצת ואז אגיע
לסיום אותו מסלול
אבל חייב לשמור לבד
על גופתי בשעת מבול
ושוב תוקף אותי בלבול, נושך שפה אך זה אבוד
והיא בנתיים רחוקה, אני חולה ואת שוטה
תמיד יש פעם ראשונה, את תזכרי זאת לעולם
אני הייתי הראשון, איתי גילית עולם ותום
אהבתי לשחק בך עוד, אבל נגמר- הגיע סוף
פתחתי דלת הזדמנות ואת חמקת
עשית טעות. |
