איתי בן-טל / כריתה |
מוריקים את כאבם
עת נכרת הגזע
עליהם נשענו,
מתכסים מעיל חום.
היובש החודר
לגרונות הניחרים
בוצע אפר כלחם
למשתה הנסיכות.
הסדקים כעור הזקן
המעיד כי ראה יותר מידי
רב מלאכות האדם
אשר נשכח וטרם נאסף.
ההתאחרות כאדוות
בהיגמר תפקידם.
האדמה כמים
שואפת למלא את אופי המנסרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|