עת יהום בי קולך
ותידום בי דמותך
יללו גם שדמות בית לחם
הסהר עלה מבכה הוא מרה
עטוף יגונך איזדרכת
לאן זה הולך ולאן זה בא
מילים חותכות בשלהבת
תוגת אוהבים נאקת יגונות
בתלמי המחר נאחזת
את אל תלכי בשדות זרים
איושת הרוח לא נחה
שמיים של דם ואין שם פרחים
רק איש שנקרע ונדם
רוחות של סתיו בשלהי דמדומים
סער גם הלב הדומע
עטוף ביגונך ונצבט בשתיקה
למול כוס דמעות מתוכך
על אם הדרך ימים רטובים
ועבים שטים בלי מנוח
חולפים מרכינים ראשם ושרים
על ימים שהיו ואינם
את אל תלכי בשדות זרים
איושת הרוח לא נחה
הבטחתי לך שם ליד קיר לבן
לזכור ולא לשכוח
ט.א
