|
נכתב לך שירה שירת חיי שלא נפסקה מעולם
עת יהום בי קולך
ותידום בי דמותך
יללו גם שדמות בית לחם
הסהר עלה מבכה הוא מרה
עטוף יגונך איזדרכת
לאן זה הולך ולאן זה בא
מילים חותכות בשלהבת
תוגת אוהבים נאקת יגונות
בתלמי המחר נאחזת
את אל תלכי בשדות זרים
איושת הרוח לא נחה
שמיים של דם ואין שם פרחים
רק איש שנקרע ונדם
רוחות של סתיו בשלהי דמדומים
סער גם הלב הדומע
עטוף ביגונך ונצבט בשתיקה
למול כוס דמעות מתוכך
על אם הדרך ימים רטובים
ועבים שטים בלי מנוח
חולפים מרכינים ראשם ושרים
על ימים שהיו ואינם
את אל תלכי בשדות זרים
איושת הרוח לא נחה
הבטחתי לך שם ליד קיר לבן
לזכור ולא לשכוח
ט.א |
|
|
כל העולם הפך
להיות מיני.
מיני-תפוזים,
מיני-חצאיות,
מיני-שוקולדים...
למה לקווץ הכל?
היינו מעדיפים
יותר שוקולד
למשל, או תפוזים
יותר גדולים!
הכלכלה במשק...
על הפנים.
טושטוש בניתוח
מעמיק של
ההתפתחויות
הכלכליות בישראל
99'-00'
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.