בצהרי ערב יום כיפור ישבתי לאכול את הארוחה הלפני מפסקת ב-
"לחם ארז". הבחנתי שכל המלצרים עונדים על דש חולצתם תג ועליו
באותיות קידוש לבנה ארז ובזעיר אנפין את שמם (באותו גודל
של המילה לחם הרשומה אף היא שם). שאלתי את המלצרית שלי
מדוע כולם נושאים לראווה את שמי הפרטי. המלצרית הנהנה  ואף
הוסיפה, שמבחינתה הדבר חמור אף יותר, כי שמה שלה חשוף לעין
כל ופרטיותה מחוללת.
"אם אתה כבר מגלה עניין בדבר, אנא עזור לי !"
ביקשתי את הטלפון של ארז, בעל הרשת, כדי שאוכל להעלות בפניו את
הבעיה.
נתנו לי את המספר, אך אמרו, כי הוא בחו"ל ויחזור רק אחרי החג.
"עד כמה העניין חשוב לך?"
"חשוב מאוד. טפל בעניין עכשיו! בבקשה."
קרבתי אל המלצרית ובהסכמתה הדהומה הסרתי את עלבונה מחולצתה
וענדתי על שלי.

(מאז לא ראיתיה, אך התג ועליו שמותינו שמור אצלי למזכרת)