דניאל טובלי / שעת ערב |
שנשאר אדיש למבטי המנוכר
כי לזמן יש מקום יותר מידי גדול
והוא - לא ממהר, לא מאחר
הלב רץ קדימה ולפעמים משתהה בפחד
או בתמיהה על קנקנם של אחרים
מתחת לחלוני צרצר מצרצר עד אינסוף
ועד שם גם אשאר לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|