השמש מסנוורת את עיניי
קשה לי לראות מבין דמעותיי
החום היבש צורם בשפתיי
וסודק את מחשבותיי

רוח ערב צוננת נושבת קלות
ראשי מתמלא מחשבות אפלות
נזכרת מיד בלפני מספר שבועות
ורוצה להמשיך לראותך עוד

בזמן שגופי נקרע
ליבי שייך רק לך
השתמשתי בזכות הבחירה
תלך דרכי בדרכך

קולך הענוג, עיניך הצלולות
מחזירים אותי מיד למציאות
מרגיעים את גופי, מוחים דמעות
אוהב אותך, יקירי, לנצח ועד תום.

אם כי דרכינו נפרדו, עדיין דרכי תלך בדרכך, זאת בחירתי, ולא
תוכל לשנותה