[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוד נניק
/
בדידות בצלחת פלסטיק

אני לבדי
והם לא יבינו לב אדם
כי הדרך מלאה בפרסות סוסים עתירי רעמה
כחלום בהקיץ שחלמה אשה יפה
בקיצו של קיץ קודר
אשר לא השאיר זכרון אחד
לרפואה.
אהבתי אותה אהבה בלתי אפשרית.
אוויתי לראותה כעיט
התר אחר טרפו הבורח
אך טפריו גזורים הם
גזר דין מוות.
אני בתוכי
והם בתוך עם של חיות אדם
נלחמים זה בזה עד דם,
כנתיב הבריחה של המת
מאימת חייו הקצרים.
ובעיניה גירה עצב את דמעותיה
ואני אהבתיה.
אני מאסתי
ומה עשו הם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-תן לי לנחש-
אבאש'ך ערומקו!


-וואי, איך
ידעת?

-אני מזהה אנשים
כמוכם
מקילומטרים.


אפרוח ורוד נזכר
בשיחתו הראשונה
עם אמנון
ז'קונט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/01 21:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוד נניק

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה