אופיר צביק / טעם חרא בפה |
לעזאזל טעם חרא בכל מקום.
במים, באוכל, באויר, בריח, באנשים.
כולם מחייכים, כולם כאילו שמחים, כולם עצובים.
זו הצגה גדולה, שמתחילה בבוקר ונגמרת בוקר.
כולם משתתפים, הלוא ההשתתפות חובה!
הם צוחקים, מחייכים, מנענעים את כל פלגי גופם.
קורצים, מגניבים מבטים.
עוד בירה וקצת סחרחורת.
עוד שחרחורת וגם מלוכסנת עיניים אחת.
אבל טעם החרא נשאר, הכל משתנה, אני משתנה, אתם משתנים
רק הטעם נשאר.
איזה שיט!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|