כל זה התחיל כשרציתי לכתוב מה זו התאהבות... חיפשתי עט, לכתוב,
מה זה? איך זה? איך מרגישים את זה... ואיך יודעים את זה...
הפעם האחרונה שזה קרה לי, שבאמת היה לי טוב, הייתה לפני יותר
משלוש שנים... זו נראה לי, ת'אמת, הפעם הראשונה שזה באמת
היה... ואני לא זוכר איך זה היה... אני רק זוכר שזרמתי, שהיה
לי רגש... לקח לי זמן להגיד לה את זה, לקח לי זמן להצליח
להוציא את זה בלי שהברכים שלי רעדו מכאן ואז טיזינאבי...
ועכשיו, שהיא מחבקת אותי, מנשקת אותי, מלטפת אותי, אוהבת
אותי... אני מרגיש שהיא אוהבת אותי... איך אני יכול לדעת שגם
אני? איך מרגישים את זה? איך מבינים את זה? למה זה לא פשוט בא
עם הודעה "בה אתה הולך להתאהב"?! למה החיים צריכים להיות כאלו
קשים... ובכלל... מה קורה אם עושים משהו לא נכון, איך יוצאים
מזה? איך בטוחים שאם אומרים את זה... זה באמת ככה... כי אצלה
אני פשוט מרגיש את זה... אני פשוט יודע את זה... אני רואה את
זה בעיניים שלה... בחיוך שלה... (בעובדה שהיא צוחקת מהבדיחות
שלי... זה באמת תקלה...) ואיך יודעים שאצלי זה גם??? האם זה
שאני בכלל חושב עליה בלי שהיא פה, בלי שהיא התקשרה... בלי שקרה
כלום... שמתוך כל הדמויות בעולם הזה... אני יושב וכותב עליה את
המסמך הזה... את השאלה הזו... כי זה עליה, זה יקרה איתה...
לפחות אני רוצה... כי כיף לי איתה, וטוב לי איתה... יש לנו את
אותו הראש (לפעמים אני אפילו חושב שזה ה-ראש... אבל זה כבר
משהו אחר...) אנחנו פשוט מתאימים... כמו כפפת ימין וכפפת
שמאל... פשוט זוג שאם תנתק, אתה תרגיש שהלך החלק שלו לאיבוד,
שחסר משהו... שאין את הסיום... או שאולי ההתחלה?! אולי שאולי
זה החיבור שנוצר... פשוט משהו לא יהיה שם... ושאלה אם המשהו
הזה הוא אני? אם המשהו הזה הוא ההנאה... או שהמשהו הזה הוא
הרגשה...

היו לי המון פעמים שזה היה יכול להיות הכי רומנטי שבעולם להגיד
את השלוש מילים האלו, המון פעמים שפשוט עצרתי את העולם רק
בשביל להסתכל לה בעיניים... פשוט לא עשיתי כלום חוץ מלבהות
בה...

(טלפון... קטע את חוט המחשבה... יש להודות למפקדים שלי בצבא)