תסלח לי על שכל לילה אני אוספת אותך אל בין זרועותי,
מוחצת אותך בחיבוק אוהב,
נשיקה אחת על המצח,
"לילה טוב" ולפעמים דמעה קטנה של כאב.

תסלח לי, על שאני אפילו לא שואלת אותך לרצונך,
מתייחסת אליך כאל רכוש, כמובן מאליו,
בטוחה שתמיד תהיה פה, לצידי,
וכלכך קר לי עכשיו..

ואתה בטח אומר, לכי מצאי לך מישהו שיחזיר לך חיבוק,
בוודאי עברה בראשלך לא פעם המחשבה-
איך זה להיות בזרועות ילדה אחרת..
כלכך הרבה שנים מביט על אותה עין ירוקה-
עוד משחר ילדותי אני אותך זוכרת.

וכלשנה שעוברת - כאילו לוקחת ממך את הנעורים,
ועם זאת אתה תשאר צעיר לנצח,
אותו כתם חום על האף, אותה עין חומה שנפלה ממזמן..
ופפיון שאבד לפני שנים

אולי יום אחד אשחרר אותך מאחיזתי,
אולי אמצא גבר אמיתי,
אבל לעת עתה, אתה זה כל מה שיש לי,
אז בבקשה, תסלח לי, דובי יקר שלי.