שיר דויטש / ארס פואטי?! |
אני מצמיד את העט לנייר
אונס את החוד כלפי הדף
עד אשר המילים נשברות יפה
ונערמות בסדר הראוי
חלב מגירתי גועש
מעבר לדפנות העץ
מבעבע עד כדי קיפאון
סורק את הסביבה,
למען אמצא מסגרות חדשות
להניח בהן חמר יבש
מכופף מילים בכוונת תחילה
הרי יש מועד סופי לעמוד בו
ואני -
כבר מזמן איני כותב במחברת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|