בלילות, אני מרגישה לפעמים בודדה.
אז אני שמה לי את השם שלך,
בצד,
בפינה,
איפה שהוא לא מפריע.

ואז כל פעם שאני מרגישה קצת רע,
וכל פעם שאני לא בטוחה מה לעשות,
וכל פעם,
אני מסתכלת על השם שלך,
ומלטפת אותו,
ומרגישה כאילו זה אתה שם, מתחת לאצבעות שלי,
ומרגישה כאילו אתה משאיל לי קצת מהכוח שלך,
רק קצת.

ולפעמים, השם שלך לא שם.
הוא נעלם.
ואני מרגישה בודדה,
ועצובה,
וכאילו כל האורות נעלמו לי.

אבל זה בסדר.
כי עכשיו אתה פה.

אתה פה איתי, שומר עלי, מעודד אותי,
מוודא שלא אפחד ולא אתעצב,
כי ככה אתה, טוב כזה.

בגלל זה אני אוהבת אותך.