דיכאון
רק המילה הזאת מדכאת לכשל עצמה.
עוצם עיניים והמח עוד רואה.
והתמונות רצות - לא עוזבות
מענות, מייסרות.
ומילים עצובות שגורמות לו רק לרצות לצרוח יותר חזק.
ומילים מנחמות שנבלעות בתוך הרעש העצוב.
טובעות בים של רגשות
רגשות של דיכאון.
ואפילו השמח עומד כבר על סף ייאוש.
והוא יודע שזה לא רגיל
להרגיש ככה.
והוא כועס על עצמו
והדיכאון גדל ביחד עם הכעס.
והוא יושב ומחכה
שהוא ילך.